מהי אוסטאופתיה קריניאלית?

אוסטאופתיה קריניאלית היא סוג טיפול אוסטאופתי מאוד עדין המעודד שחרור לחצים ומתחים בכל הגוף כולל בראש. הטיפול הנו עדין אך יחד עם זאת אפקטיבי וניתן להציע אותו לקשת רחבה של בעיות, למטופלים בכל גיל, מינקות ועד גיל הזיקנה.

לאוסטאופתים שונים יש מומחיות שונות הכוללות חבלות ספורט, פדיאטריה ואוסטאופתיה של הקרביים (טיפול באיברים פנימיים). אוסטאופתיה קריניאלית כוללת את כל אלה.

תנועה לא רצונית – הקצב הקריניאלי

לאוסטאופתים קריניאלים יש מיומנות לחוש בשינוי עדין ומינורי של קצב וצורה ברקמות הגוף השונות.
זה נקרא תנועה לא רצונית או הקצב הקריניאלי. התנועה הנה אמפליטודה קטנה, לכן על המטפלים להיות בעלי רגישות גבוהה על מנת לחוש בה. תנועה זו תוארה לראשונה בתחילת המאה העשרים על ידי דוקטור וויליאם ג’י סאתרלנד וקיומה אושר בעקבות סדרת ניסויי מעבדה בשנות ה- 60 וה- 70.
אוסטאופתיה קריניאלית היא התיאוריה מקדימה לאוסטאופתיה סקרלית ופותחו על ידי ג’ון אפלדג’ר.
אוסטאופתיה קריניאלית נכללת בתכנית לימודי אוסטאופתיה.
מתח בגוף מפריע לקצב הקריניאלי.
אוסטאופתים משתמשים במישוש זהיר על מנת להעריך את התנועות העדינות של העצמות הקריניאליות, עמוד השדרה, האגן, הזרועות, והרגליים. הם מבצעים הערכה של הממברנות והקרומים המקיפים את המוח ואת מערכת העצבים המרכזית כמו גם את הנוזל של המוח והנכע
בדיקה זו מצביעה על לחצים ומתחים להם נתון הגוף, ואילו מתחים הגוף נושא כתוצאה מהיסטורית העבר.
בדיקה זו נותנת גם מידע על מצבו הכללי של הגוף – לדוגמא אם הגוף בריא, או נתון תחת לחץ ועייפות
כשמתחים מופיעים בגוף האוסטאופת הקריניאלי ישתמש בטכניקה עדינה על מנת לשחררם ולהחזיר את הגוף לתפקוד נורמלי.

מבוא לאוסטאופתיה לילדים (גישה קריניאלית)

קיימת גישה פופולרית אשר גורסת שילדים ותינוקות אינם סובלים מלחצים מבניים בגופם מכיוון שהם “מאוד צעירים”. המציאות הינה שונה בתכלית.
לידת תינוק היא אחד מהאירועים המלחיצים ביותר בחיינו. התינוק חשוף לכוחות עצומים כאשר הרחם דוחף להוצאת התינוק בניגוד להתנגדות הטבעית של תעלת הלידה.
התינוק צריך להסתובב ולהתפתל בעודו נדחף דרך האגן הגרמי בדרכו הקצרה אך הנמרצת ויתכן אף לחוצה.
לראש התינוק יש יכולת מופלאה לספוג את הלחצים הללו בלידה טבעית. על מנת להקטין את גודל הראש, העצמות הרכות חופפות, מתכופפות ומתעקמות כשהתינוק יורד.
בדרך כלל הסנטר של התינוק מכופף למטה לעבר החזה למזער את קוטר הראש.
כתוצאה מכך תינוקות רבים נולדים עם ראשים בצורה משונה. בימים הראשונים לאחד הלידה הראש בדרך כלל מאבד באופן הדרגתי את הצורה שהתעצבה בעודו יונק בוכה ומפהק. יחד עם זאת, תהליך עיצוב מחדש זה אינו מושלם ביחוד אם הלידה היתה קשה. כתוצאה מכך התינוק יאלץ לחיות עם לחצים מאוד לא נוחים בראש ובגוף.