התינוק חסר השינה – נקודת המבט של אוסטאופאת

המאמר הזה מבוסס על נסיוני ותצפיותי כאוסטאופאת בטיפול  בילדים ובמבוגרים במהלך השש שנים האחרונות.

לעיתים קרובות הורים מביאים אלי ילדים שלא מסוגלים לישון בלילה או אפילו במשך היום. על מנת להבין את הסיבות לכך פרט למזגם הסוער של הילדים הללו השתמשתי בדוגמת המקרה הבא על מנת להבליט כיצד ברוב המקרים, הקשיים הללו יכולים להיעלם על ידי טיפול אוסטאופתי קבוע.

התינוק יוסף היה בן שלושה חודשים כשהוריו הביאו אותו אלי. הוא ישן בקושי 30 דקות במשך היום והיה גם מתעורר כל כשעתיים במשך הלילה. הדרך היחידה להרדים אותו שוב היתה להניק אותו ולחבק אותו עד שנרדם. מטבע הדברים התבנית הזאת גרמה למידה גבוהה של לחץ לשני ההורים – בעיקר לאם שבנוסף היתה מודאגת מכך שהאב הקם לעבודה כל בוקר לא ישן טוב בלילות.

כשנשאלו על מהלך שלושת החודשים מאז הלידה, כמו כן על ההריון והלידה התברר שהלידה של יוסף היתה לא היתה קלה עבור ההורים. זה היה ילד הראשון שלהם אחרי שתי הפלות רצופות. הצירים החלו בשבת ב 3 בבוקר ועד ל 4 אחר הצהריים למחרת הפתיחה היתה של 7 ס’מ בלבד. פעימות לבו של יוסף הפכו ללא יציבות והשפעת האפידורל החלה לפוג. לכן הוחלט לבסוף ליילד אותו בניתוח קיסרי.

חבל הטבור עטף באופן רופף את צווארו של יוסף פעמיים וזה מנע ממנו מלרדת עד הסוף לאורך צוואר הרחם. אף על פי כן, משקלו בלידה היה  3.3 קילוגרם ותוצאות האפגאר שלו היו כל מעל 9. היה לו קושי קטן לינוק בתחילה אבל במהרה הוא אחז בחזה ונראה מרוצה. הבעיה החלה לאחר כשישה שבועות כשיוסף סבל משפעת קלה שבעקבותיה החל להיות חסר מנוחה ומאז שנתו הופרעה.

בחנו את יוסף ומצאנו מספר סיבות שעשויות היו לתרום לנדודי השינה שלו. כמה מאלה הם ממצאים שאוסטאופת עם הכשרה קריניאלית יכול למצוא אך אלה לא בהכרח משפיעים  את התינוק באופן שלילי, אף על פי כן במקרה של יוסף כל הנתונים התווספו יחדיו וייצרו את הבעיה

מסקנותינו היו כדלהלן

יוסף היה בעל סרעפת מהודקת (שריר הנשימה החוצה את בית החזה שלך כך שכל הצלעות זזות במהלך כל נשימה).

זה הוליך לחוסר עיסוי נכון של תוכן הבטן שלו, האטה של פעילות המעיים ועצירות עדינה – כל זה גרם לו לחוסר נוחות.

לעיתים קרובות סרעפת מהודקת נגרמת  מצירים ממושכים  אך בדרך כלל היא תוצאה של ניתוח קיסרי.

התינוק אינו מצפה לצאת לעולם בדרך פתאומית שכזאת. ניתן להשוות זאת למצב בו אתה ‘קופץ  מחוץ לעורך’, אתה חש תחושה חלולה ולא נוחה בבטן שלך שנגרמת על ידי התכווצות פתאומית של הסרעפת – התינוק לא יכול לסגור זאת בקלות כמו מבוגרים, במיוחד כאשר זה בא ברגע בו הוא משתמש בסרעפת שלו בפעם הראשונה.

-עצמות הגולגולת של יוסף הציגו מעט מאוד או חוסר תנועה זו על זו

-ליוסף לא היתה שיגרה

-יוסף קיבל פיצוי קבוע בכל פעם שהוא התעורר

מנקודת מבט של אוסטאופת, תנועת עצמות גולגולת היא בעלת חשיבות מרובה בהפצת הנוזל השוטף את המוח ואת חוט שידרה. פחות תנועה משמעותה יותר דריכה במקום ופחות תחלופת תזונה לריקמת המוח.  במקרה הזה ההשפעה הצפויה של מצב זה היא כאבים בגולגולת, כאב ראש, רגישות לחבישת כובעים או למגע בראש.

האוסטאופתים גם גורסים שלתנועה הקצבית הזאת של עצמות גולגולת  יש קורלציה עם השעון הפנימי שלנו. אצל מבוגרים תנועות אלה הן באופן טבעי איטיות יותר בלילה ומהירות יותר ביום – זה מתואם עם רוב התבניות שלנו של פעילות יתר ביום ופעילות פחותה בלילה. לעומת זאת לתינוקות אין מושג של לילה או יום מכיוון שהם שהו בסביבה חשוכה במשך תשעה חודשים לכן שעון הגוף שלהם מתואם עם זה של הוריהם. זה ניתן להשגה על ידי שיגרה שניתן לנהל אותה בקלות מעשית. התינוק צריך זמני שינה ואוכל קבועים משלב מוקדם ככל האפשר, קיימות הוראות מאוד מוקפדות בעניין הזה אבל אני לא יכול להדגיש מספיק את החשיבות של שגרה מסוג כלשהוא.

בשגרה טובה התינוק צריך ללכת לישון בזמנים קבועים לא משנה היכן הוא נמצא אך זה צפוי לקחת כמה שבועות להגיע לשגרה מאוזנת כזאת. זה עובד ותינוקות שאני מטפל בהם הם ההוכחה לכך. הסיבה היחידה לקושי באיזון שגרה כזאת תהיה אם יש משהו בגופם המפריע לה להתקיים.

מעבר לכך, יוסף קיבל אוכל בכל פעם שהוא התעורר ואז קיבל חיבוק עד שנרדם. תבנית זו מובנת מכיוון שאנו כהורים רוצים לעשות הכל על מנת שהתינוק יחזור לישון. לכן, אם זה עובד זה טוב מאוד אך יתכן שבדרך זו אתם מכינים לעצמכם בעיה עתידית כמו במקרה של הוריו של יוסף. יוסף היה שבע ויבש כאשר הוא התעורר אך עדיין קיבל חיבוק ומזון – כל המרכיבים הגורמים לתינוק אושר. אך מנקודת ראותו של התינוק – עם חיים כאלה מדוע לא להתעורר כל שעתיים? זה הרי נהדר! עלינו לזכור שליוסף לא היתה תחושה של יום או לילה. עצתי להוריו היתה שלא להאכיל אותו אם הוא עדיין שבע אלא רק לחבקו במשך כמה לילות ואז רק להכנס לחדרו כדי לעודד אותו (ללא קשר עין) ולשמור על שגרת האכלה בלילה לפי הצורך.

התוצאה

התוצאה היתה בלתי-נמנעת, תוך עשרה ימים יוסף ישן פעמיים ביום ( שעתיים וחצי סך הכל ) והתעורר רק בשלוש בבוקר להאכלה הקבועה שלו.  כאשר הוא הגיע אלי בתום תקופה זו הוא חייך ונראה כל כך חמוד עם הכובע הכחול שלו!

קרוב לוודאי ש 50% מהשיפור היה בעזרת האוסטיאופתיה, השאר היה הרגעת ההורים והדרכתם כיצד ליצור שגרה קבועה – קוקטייל הקסם!

Comments are closed